הסיבה שפתחתי את הבלוג היא כי רבו הטועים ומכשילים את הרבים ברעיון שגוי כי היהדות חלילה וחס תומכת או משתלבת עם סוציאליזם בגלל מצוות כמו צדקה, מעשר עני, לקט, שכחה ופאה.
אין שקר גדול מזה!
הסוציאליזם מתעסק בחיסול או צמצום פערים כלכליים ואילו ליהדות אין כל עניין בכך!
הסוציאליזם מגדיר את עוני באופן יחסי למצב של מעמד גבוה.
להבדיל היהדות מגדירה את עוני באופן מוחלט כמי שאין לו מזון 14 סעודות לשבוע.
לתת לחם לרעב, בגד למי שחסר לו.
לסייע לאדם לעמוד על רגליו, להקים את העסק משלו. העוני היחסי היחיד שמקורותינו עוסקים בו
הוא יחסית למצבו של אותו אדם עצמו שירד מנכסיו.
יעקוב אבינו תיקן מטבע ושווקים בשכם.
סוציאליזם בעיקרון מתנגד לשניהם.
סוציאליזם קשור בחבל הטבור עם האתאיזם המטריאליסטי הלוחם נגד הדת באשר היא.
יתרה מזו היהדות רואה צורך לסייע לאדם נזקק, לסוציאליסטים לא יכפת כלל מאף אדם ספציפי!
הם מוכנים להרוג ולהרעיב ברעב מליונים בכדי להגיע לאידאל שלהם שהוא חברה ללא פערים כלכליים.
והם אף עשו זאת בכל מקום שהגיעו לשלטון בין אם זו בברית המועצות או בסין או בצפון קוריאה.
שלום זאב,
לגבי אתאיזם, איין ראנד טוענת שקפיטליזם להגדרתה (אובג'קטיביזם) חייב לבוא עם אתאיזם. חוץ מזה טענת שהיהדות היא לא סוציאליסטית אבל בהחלט יש בה מאפיינים כאלו, כמו כל הדוגמאות שהבאת בהתחלת הפוסט, ז"א היהדות מגבילה את זכות הקניין על מנת לדאוג לעני, לפרנס תלמידי חכמים, שלא לדבר על שמיטה..
אשמח אם תחקור ותרחיב בעניין יחס היהדות לזכויות קניין
תודה כל הבלוג המעניין!
אריאל שלום,
מצטער שלא שמתי לב לתגובתך עד עתה. איתך הסליחה…
1. אם כל הכבוד לאיין ראנד, מילטון פרידמן וגם להבדיל קרל מרקס טוענים שניהם שהיהדות היא קפיטליסטית. כמובן היסודות של הקפיוטליזם היהודי ואובייקטיביזם אינם אחידים.
2. לדאוג לעני לצרכים בסיסיים הגובלים בפיקוח נפש זה בדיוק מה שהגדרתי כקפיטליזם היהודי. אך מאידך, אפס עניין ליהדות בפערים חברתיים שזה מהות העיסוק של סוציאליזם וכמובן שום עניין ביהדות להוצאת אמצעי ייצור מהבעלות הפרטית ולכן הסוציאליזם מנוגד חולטין ליהדות.
פרנסת תלמידי חכמים סוגיה סבוכה בהלכות תלמוד תורה וגם לשיטה השלישית המתירה לת"ח ותלמידיו להתפרנס מהציבור יש לומר שהיהודת רואה בתלמוד תורה עניין קיומי קרי פיקוח נפש הרוחני של עם ישראל ואין ללמוד מזה שום דבר לגבי צימצום פערים חברתיים שליהדות אין בה שום עניין.
שמיטה היא סוגיה בפני עצמה שבלי נדר אכתוב עליה פוסט נפרד בהמשך, אך כעיקרון התורה דורשת בעיסקאות "גמירות דעת" משני בצדדים ולרוב לבני אדם אין גמירות דעת ההבנת השלכות של הלוואות לתווך של יותר משבע שנים.
גם המצווה לעזור לנזקקים חלה על אדם בודד ואין זכות למדינה לגנוב את כספם של אחרים ולתת אותו לעניים. אין זכות טבעית לעני לאוכל (כי אז זה אומר שיש חובה על אחרים להיות עבדים שלו ולספק לו את האוכל הזה) אלא יש חובה מוסרית לעשיר לעזור לו (ועדיף הלוואה מאשר מתנת חינם), אבל ברצונו החופשי של העשיר ולא בכפייה ממשלתית.
ראה בבקשה שו"ע יו"ד סימן רמ"ח. לכתחילה תרומה מרצון אך בדיעבד אם יש צורך פיקוח נפש שלא נפתר מרצון אזי הגבאים מוסמכים לגבות את הצדקה.